EN

דיני חברות למייסדים:עיקרי הדין לקראת הקמת חברה

מאת עו״ד ונוטריון לירון שגב · 2023

מאמר זה סוקר את עיקרי דיני חברות למייסדים המבקשים להקים חברה: הנושאים שמומלץ להסדיר עוד לפני ההקמה, אופן התנהלות החברה, והמנגנונים המגנים על בעלי המניות.

לפני הקמת החברה

כבר בשלב הראשון מומלץ להסדיר את היחסים בין השותפים הראשונים, המייסדים, גם אם החברה תוקם בפועל רק בהמשך. בין הנושאים להסדרה:

  • חלוקת המניות בין השותפים.
  • הגנות בעסקאות ובהקצאות עתידיות.
  • חלוקת התפקידים.
  • הדירקטוריון.

תקנון החברה

התקנון קובע את כללי ההתנהלות של החברה. חלק מההוראות נובעות מחוק החברות עצמו.

בחוק קיימות הוראות קוגנטיות, שאין לסטות מהן, והוראות שאינן קוגנטיות, שניתן להתנות עליהן בתקנון. ככל שנערך הסכם מייסדים והוסכם כי התקנון ישקף אותו, התקנון מאמץ את הוראותיו.

האורגנים בחברה

לחברה שלושה אורגנים מרכזיים:

  • האסיפה הכללית.
  • הדירקטוריון.
  • המנכ״ל.

הדירקטוריון

חוק החברות מונה שורה ארוכה של עניינים שבסמכות הדירקטוריון, במסגרת תפקידו להתוות את מדיניות החברה ולפקח על פעילות המנכ״ל. בין היתר, לדירקטוריון נתונות הסמכויות הבאות:

  • קביעת תוכניות הפעולה של החברה.
  • קביעת עקרונות למימון פעילויות החברה וסדרי העדיפויות ביניהן.
  • בדיקת מצבה הכספי של החברה וקביעת מסגרת האשראי שבה תפעל.
  • מינוי המנכ״ל ופיטוריו.
  • החלטה על הנפקת אגרות חוב או הקצאת מניות, עד גובה ההון הרשום של החברה.
  • החלטה על חלוקת דיבידנדים.
  • הכרעה בפעולות ובעסקאות הטעונות אישור מיוחד, כגון עסקאות בעלי עניין.

הדירקטוריון אחראי גם לעריכת הדוחות הכספיים של החברה ולדיווח לאסיפה השנתית של בעלי המניות על מצב החברה ועל תוצאותיה העסקיות.

לפי חוק החברות, סמכויות אלה אינן ניתנות להאצלה למנכ״ל.

אחריות הדירקטורים

חברי הדירקטוריון נושאים באחריות רבה לפעילות החברה. לפיכך מטיל עליהם חוק החברות שתי חובות כלפי החברה: חובת זהירות וחובת אמונים.

חובת הזהירות פירושה שעל כל דירקטור לפעול כפי שהיה נוהג "דירקטור סביר". החברה רשאית לתבוע בנזיקין דירקטור שהתרשל בתפקידו.

חובת האמונים פירושה שכל דירקטור חייב לפעול בתום לב ולטובת החברה, ולקדם את ענייניה גם כאשר הדבר עומד בניגוד לעניינו האישי. לפי חוק החברות, החברה רשאית לתבוע דירקטור שהפר את חובת האמונים. דוגמאות להפרה:

  • פעולה במצב של ניגוד עניינים בין עניינו האישי של הדירקטור לבין עניין החברה.
  • עיסוק בפעילות המתחרה בעסקי החברה.
  • ניצול הזדמנות עסקית של החברה שהגיעה לידיעתו במסגרת תפקידו.

האסיפה הכללית

האסיפה הכללית היא אסיפת בעלי המניות בחברה. בכפוף לחוק החברות, החברה רשאית להקנות לה סמכויות שונות ולהסמיכה לקבל החלטות בנושאים שתקבע. חלוקת הסמכויות נקבעת לרוב בתקנון החברה או בהסכם המייסדים.

דוגמאות לסמכויות האסיפה הכללית:

  • שינוי תקנון החברה.
  • הפעלת סמכויות הדירקטוריון במקומו, כאשר הוא אינו יכול לפעול.
  • מינוי רואה החשבון המבקר, קביעת תנאי העסקתו והפסקת העסקתו, כאמור בחוק החברות.
  • מינוי דירקטורים חיצוניים.
  • אישור פעולות ועסקאות שהחוק מחייב לאשרן באסיפה, כגון עסקאות שבהן לנושאי משרה עניין אישי.
  • הגדלה או הפחתה של הון המניות הרשום.
  • מיזוג החברה.

המנכ״ל

חברה ציבורית חייבת למנות מנכ״ל, ורשאית למנות יותר מאחד. חברה פרטית רשאית למנות מנכ״ל אחד או יותר. ככל שלא מונה מנכ״ל, הדירקטוריון מנהל את החברה.

אלא אם נקבע אחרת בתקנון, הדירקטוריון ממנה את המנכ״ל ומפטר אותו. לאסיפה הכללית אין סמכות להתערב במינוי, אלא בדרך של שינוי התקנון.

המנכ״ל אחראי לניהול השוטף של ענייני החברה, במסגרת המדיניות שקבע הדירקטוריון ובכפוף להנחיותיו.

זכות הצטרפות (TAG ALONG)

זכות זו מגנה בדרך כלל על בעלי מניות המיעוט. כאשר בעל מניות מציע את מניותיו למכירה, ושאר בעלי המניות לא מימשו את זכות הסירוב הראשונה שלהם, הם רשאים להצטרף למכירה ולמכור את מניותיהם באופן יחסי (פרו רטה).

חובת הצטרפות (DRAG ALONG)

מנגנון זה הוא המנגנון ההפוך: הוא מאפשר לבעל מניות גדול למכור את החברה כולה, גם כאשר בעלי מניות אחרים מתנגדים לכך.

דוגמה לסעיף מסוג זה, מתוך הסכם: אם בעל מניות המחזיק ביותר מ-70% מהחברה מבקש למכור את כל אחזקותיו לצד שלישי, והרוכש מתנה את העסקה ברכישת כל הון המניות המונפק, יהיו שאר בעלי המניות חייבים, אם יידרשו לכך בכתב, למכור את כל מניותיהם לאותו רוכש ובאותו מועד. השיעור עצמו נקבע בכל הסכם לפי הצדדים.

מנגנון BMBY

BMBY הוא קיצור של Buy Me Buy You. לפי המנגנון, צד יוזם רשאי להודיע לצד האחר, בכל עת, על רצונו לרכוש את כל זכויותיו בחברה. ההודעה נמסרת בכתב וכוללת את שווי החברה לפי הערכת היוזם.

מדובר במנגנון להיפרדות בין הצדדים, בדרך כלל כאשר אחד מהם או שניהם מבקשים להיפרד בשל חוסר הסכמה, או כאשר קבלת ההחלטות בחברה הגיעה למבוי סתום (DEAD LOCK). המנגנון מומלץ בדרך כלל בחברה שבה שני בעלי מניות, או שני מחנות עיקריים.

רישום החברה ברשם החברות

לצורך רישום החברה ברשם החברות יש להגיש, בין היתר:

  • הצהרה של בעלי המניות הראשונים.
  • הצהרה של הדירקטורים הראשונים.
  • תקנון החברה.

האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לקבלת ייעוץ משפטי ניתן לפנות למשרד.

מאמרים נוספים

לכל המאמרים

יצירת קשר

לתיאום פגישה ניתן ליצור קשר עם המשרד בטלפון או באמצעות טופס הפנייה.

09-7722335
בית קורקס, זרחין 10, כניסה B קומה 2רעננה, ת.ד. 4324

צור קשרWaze